מדריך כיתוב למצבה

הכיתוב - לב המצבה

כיתוב למצבה הוא חלק מרכזי בתכנון המצבה. הוא כולל את שם הנפטר, שם האב (ובמקרים רבים גם שם האם), תאריכי לידה ופטירה לפי הלוח העברי והלועזי, ראשי תיבות מסורתיים כמו פ״נ (פה נקבר/ת) ותנצב״ה, ולעיתים גם פסוק, ציטוט או מילות פרידה אישיות.

במדריך זה תמצאו מידע על נוסחי כיתוב, גופנים מתאימים למצבות, טכניקות חריטה, סדר הכתיבה הנכון ופסוקים נפוצים.

נוסחים וראשי תיבות

הנוסח המסורתי נפתח בדרך כלל בראשי התיבות פ״נ, ממשיך בשם הנפטר ובן/בת מי, ומסתיים בתאריכים ובברכה ״תהא נשמתו/ה צרורה בצרור החיים״. יש משפחות המוסיפות שורות אישיות, ציטוטים מספרי קודש או מילים משל עצמן - הכל בהתאם לרצון המשפחה ולתקנון בית העלמין.

גופנים, סמלים ותמונת הנפטר

בחירת הגופן משפיעה מאוד על מראה המצבה: גופנים מסורתיים מעניקים מראה קלאסי, וגופנים מודרניים מראה נקי ועדכני. ניתן לשלב סמלים כגון מגן דוד, מנורה, ספר תורה, כתר, פרחים או סמלים אישיים הקשורים לחיי הנפטר.

תמונת הנפטר נחרטת בטכניקות שונות - חריטת לייזר, פוטוקרמיקה או חריטה ידנית - ומהווה דרך מרגשת להנצחה. לפני החריטה תמיד תקבלו הדמיה לאישור.

• בקשו לראות דוגמאות גופנים לפני אישור הכיתוב.
• ודאו שהתאריכים העבריים נכונים - זו הטעות הנפוצה ביותר.
• אשרו את ההדמיה בכתב לפני תחילת החריטה.